דנה טיילור

מאת

איפה זה היה?
בשְׁ דרה, תחת עץ פרי, מוריק?
ככה סתם, על ספסל, ערב חם ודביק.

אל מול ירח מלא,

המתנגש בעוצמה מסנוורת, בְּמֵי הנהר,
על גבעה, על תֵּל... אולי על ראש הר?

ביער צפוף, בין עצי אורן ומחט,

בליבו האפל, במרכז הקרחת.

תחת עץ תפוח,

בשדה ירקרק רחב זרועות,

כשבעשׁב בהמות , מְלַחְכוֹת, נאנחות...

אולי זה קרה מול שקיעה, בצבעים חמים?
צהובים בוערים, אדומים, וכתומים...

על דיונה במדבר, מול כוכבים רחוקים,

חלל, כחול עמוק ונצנוצים בוהקים.

ואין גבולות ואין סופים

ושָׂקֵט בחוץ וסוער בפנים.

בבית הקפה השכונתי,

בשולחן הקבוע, הפינתי,

ליד שולחן זכוכית, כסוף,

נמשים בתפזורת ואף שזוף.
ארבע עיניים מדברות על הא ודא,
מול אספרסו ארוך, סיגריה וסודה.

בדרך לְקוֹמָה, במעלית צרה,

מצב מְעוּמְעָם, בקופסת מתכת עם מראה.

הניחוח המַר, השתיקה הרָמָה,
ואתה זָר והיא זָרָה.

איפה זה היה?
מה נֶאֱמַר ומה לא?
מה עוד נָכַח שם, מלבד מבוכה?

הכול התרכז לכדי רגע אחד.
אין אוויר לנשימה,
לא וַדָּאוּת, לא הבנה.

אינטימיות דוט.קום,
רגע בין שניים וטבע ומקום.

שניים לבד, בעצם זה יחד...

נמשכים, מרגישים, ממשיכים בלי פחד.